הגדרת מונחים, לצורך הבנת ההצעה :
מדינה – חברה טריטוריאלית, בעלת ריבונות או אוטונומיה פוליטית. דוגמאות למדינות ריבוניות : ברזיל, היום. ישראל, בימי מלכות דוד. דוגמא למדינות אוטונומיות : סאו פאולו, היום. יהודה, בימי עזרא ונחמיה.
עם – לאום, אומה. כלל בני הלאום, הקשורים למדינה באמצעות הלאומיות.
לאום, אומה – עדה היסטורית-תרבותית. יחידה אתנית. קבוצה אנושית מגובשת על ידי תרבות משותפת.
תרבות – האוסף הכללי של כל התכנים הרוחניים של הלאום : שפתו, דתו, משפטו ומסורתו.
מדינת-לאום – מדינה המהווה את דמותו הפוליטית של הלאום, כמרכיבה האנושי. לכל מדינת-לאום, לאום מישלה.
לאומיות (nationality) - בלקסיקון של תורת המשפט החוקתי המודרנית, הלאומיות מהווה את השייכות ללאום המדינה, בתור מרכביבה האנושי, בהתאם להגדרתה של המדינת-לאום כדמותו הפוליטית של הלאום, אותו היא מייצגת במישור הבינלאומי.

אזרחות (citizenship) - בלקסיקון של תורת המשפט החוקתי המודרנית, האזרחות מהווה את השייכות למדינה, ממנה נובעת היכולת של האזרח לממש את זכויותיו פוליטיות.

יסודות

1. בעבר נהרה קם העם עברי, הוא "עמא די בעבר נהרה".

2. ישראל הוא השם הקולקטיבי של העם העברי, בתור אומה ובתור מדינה.

3. במתכונתה של ממלכת ישראל המאוחדת, בימי בית ראשון, האומה העברית הייתה מהווה אומה ישראלית, ובמתכונתה של מדינת יהוד, בימי בית שני, האומה העברית הייתה מהווה אומה יהודית.

4. השם הרשמי של דמותה הפוליטית של האומה העברית היא "רפובליקת ישראל היהודית".

5. במתכונתה של רפובליקת ישראל היהודית, בתור רצף לאומי של ממלכת ישראל המאוחדת ושל מדינת יהוד, האומה העברית מהווה אומה ישראלית מבחינה מדינית ומהווה אומה יהודית מבחינה תרבותית.

6. רפובליקת ישראל היהודית תשמור לכל אזרחיה ולכל תושביה את זכויות האדם לחיים, לבטחון, לכבוד, לפרטיות, לחינוך, לתעסוקה, לבריאות ולדיור.

7. רפובליקת ישראל היהודית תשמור על שיוויון מוחלט כלפי החוק לכל אזרחיה ולכל תושביה, ללא-הבדלי דת, גזע, מין או מעמד חברתי, לשם יציבות חברתית ושגשוג כלכלי לכל האוכלוסיה הלאומית.

8. רפובליקת ישראל היהודית תשמור על זכותו של כל נכרי בטריטוריה הלאומית, להתקבל ולהשתלב לחיק האומה העברית על ידי תהליך של התאזרחות.

9. רפובליקת ישראל היהודית תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות, ותקדם מדיניות למען שלום אמת וצדק חברתי.

10. רפובליקת ישראל היהודית תשמור לכל אזרחיה ולכל תושביה חופש דת, חופש מצפון, חופש ביטוי וחופש תנועה בטריטוריה הלאומית.

11. רפובליקת ישראל היהודית תשמור על חברה שיוויונית, ללא-אפליה כלשהי.

12. השפה הרשמית של רפובליקת ישראל היהודית היא השפה העברית.

סמלים לאומיים
13. האמנון,הדגל והמנורה העברים הם הסמלים הלאומיים של רפובליקת ישראל היהודית.

דת לאומית

14. הדת היהודית היא הדת הלאומית של רפובליקת ישראל היהודית.
חגים ומועדים

15. החגים והמועדים של רפובליקת ישראל היהודית הם החגים והמועדים של הדת היהודית ושל המדינה היהודית, הקבועים בחוק.

לאומיות

16. בהתאם לסעיף 5 לעיל, הינו יהודי אזרח ישראלי, בן האומה העברית :

א) מלידה : כל מי שנולד לאב או לאם יהודיים והינו בן הדת היהודית, בהתאם לסעיף 14 לעיל.

בI מהתגיירות : הנכרי שהתגייר בקהילה יהודית של הגולה, לפני הכנסיה לתוקף של החוקה.

ג) מהתאזרחות : הגר ברפובליקת ישראל היהודית שהתאזרח בהתאם לחוק, אחרי הכניסה לתוקף של החוקה.

אזרחות

17. זכאים לאזרחות ישראלית :

א. כל בן האומה העברית, בהתאם לסעיף 16 לעיל.

ב. כל בן אומה אחרת, תושב קבע בטריטוריה האלומית, שאינו אזרח של מדינה אחרת.

הערה : השבעת נאמנות לרפובליקת ישראל היהודית מהווה תנאי הכרחי לקבלת אזרחות ישראלית.

גרות

18. הינו גר :

א. כל נכרי אשר התגייר בקהילה יהודית בגולה, לפני הכנסיה לתוקף של החוקה.

ב. כל נכרי ברפובליקת ישראל היהודית שבקשתו להשתלב לחיק האומה העברית אושרה על ידי משרד הפנים, וקיבל אישור גרות מסמכות רבנית מוסמכת על ידי המדינה, אחרי הכניסה לתוקף של החוקה.

זכויות פוליטיות

19. זכויות פוליטיות ברפובליקת ישראל היהודית תנתנה לאזרח ישראלי :

א) רשום במשרד הפנים, במידה ומתגורר בטריטוריה הלאומית.

ב) רשום בנציגות קונסולרית של רפובליקת ישראל היהודית, במידה ומתגורר בחו"ל.

תושבות עראית

20. זכאי לתושבות עראית כל גר, בהתאם לסעיף 18-ב'.

תושבות קבע

21. זכאי לתושבות קבע כל נכרי ברפובליקת ישראל היהודית שאינו אזרח למדינה אחרת ושבקשתו לתושבות קבע בטריטוריה הלאומית אושרה על ידי משרד הפנים.

הגירה
22. רפובליקת ישראל היהודית פתוחה לכל נכרי המבקש להתקבל לחיק של האומה העברית, על ידי התאזרחות, אשר בקשתו לגרות בטריטוריה הלאומית אושרה על ידי משרד הפנים.

קליטת עליה

23. כל אזרח ישראלי אשר נולד בגולה, רשאי לעלות ארצה ולהקלט לתוך החברה הישראלית.

24. רפובליקת ישראל היהודית תשקיע כל המאמצים לקידום העליה של כלל בני האומה העברית מהגולה לארץ.

הפרדה בין הרשויות של שלטון החוק

25. רפובליקת ישראל היהודית תהיה הפרדה מוחלטת בין הרשויות של שלטון החוק.

26. מהוות רשויות של שלטון החוק ברפובליקת ישראל היהודית : הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.

27. חברי הקונגרס העם העברי לא-יוכלו לכונן באותו זמן כשרי הממשלה.
קונגרס העם העברי
28. לקונגרס האומה העברית יהיו שתי אסיפות : האסיפה התחתונה והאסיפה העליונה, בנוסף לוועדת נציגים של כל הקהילות היהודיות בגולה.

29. באסיפה התחתונה יכהנו 120 נציגים של כלל האזרחים הישראלים בהמתגוררים ברפובליקת ישראל היהודית, בעלי זכויות פוליטיות, כאשר חבר באסיפה התחתונה יבחר לכהונה של 4 שנים על בסיס יצוג אישי, הניתנת לחידוש, על פי תוצאות בחירות חופשיות, באמצעות קולות סודיים, כאשר בחירתם תתבצע מטעם המחוז אליו הוא שייך, ללא-תלות ברשימה מפלגתית, וזאת באמצעות הקולות של כל אחד משניים עשר מחוזות של הטריטוריה הלאומית.

30. באסיפה העליונה יכהנו 70 נציגים של כלל האזרחים העברים בעולם, בעלי זכויות פוליטיות, כאשר חבר באסיפה העליונה יבחר לכהונה של 4 שנים על בסיס יצוג אישי, הניתנת לחידוש, על פי תוצאות בחירות חופשיות, באמצעות קולות סודיים, כאשר בחירתם תתבצע מטעם הכלל הלאומי, באמצעות הקולות של כלל ציבור המצביעים בטריטוריה הלאומית.

31. לכל חוק ברפובליקת ישראל היהודית לקבל הסכמת הרוב של לפחות 51% באסיפה התחתונה, והסכמת הרוב של לפחות 51% באסיפה העליונה, תוך כדי התחשבות בהמלצות של וועדת הקהילות היהודיות בגולה, על מנת לעבור אישור מנשיא או ממלא-מקום השניא של רפובליקת ישראל היהודית ומבית המשפט לחוקה, על מנת להכנס לתוקף.

בית המשפט לחוקה

32. לסמכותו של בית המשפט לחוקה :

א) לאשר חוקים התואמים לחוקה, ולבטל חוקים הנוגדים לחוקה, וכמו כן, לבטל את הכהונה של חבר בקונגרס העם העברי, את הכהונה של הנשיא של רפובליקת ישראל היהודית ואת הכהונה של שר בממשלה, הפועל בניגוד לחוקה.

ב) במידה של ביטול כהונה של הנשיא, בהתאם לסעיף א) לעיל, יקבע בית משפט לחוקה את החלפתו של הנשיא על ידי ממלא-מקומו, וכמו כן, יטיל על קונגרס האומה היהודית לקבוע חוק לכינון בחירות חדשות לנשיאות המדינה.

אישור חקיקה

33. לא-יכנס לתוקף חוק אשר טרם קיבל אישור, על ידי הרוב של בית המשפט לחוקה, באמצעות הרכב של שלושה שופטים, ועל ידי אישור הנשיא של רפובליקת ישראל היהודית, לאחר שהחוק קיבל הסכמה של הרוב באסיפה התחתונה ובאסיפה העליונה של קונגרס האומה העברית.

נשיאות המדינה והרשות המבצעת

34. הנשיא וממלא-מקום של הנשיא של רפובליקת ישראל היהודית יבחרו על בסיס יצוג אישי באמצעות הקולות של כלל ציבור המצביעים בטריטוריה הלאומית, על ידי בחירות חופשיות, באמצעות קולות סודיים.

35. הנשיא של רפובליקת ישראל היהודית יכהן גם כראש הממשלה, לכהונה של 5 שנים, הניתנת לחידוש, על פי תוצאות הבחירות, ויהיה לסמכותו לבחור את שררת הממשלה, המורכבת מאנשי מקצוע מצטיינים בתומיהם השונים, בה יתפקדו בתור שרים, כאשר תקופת המנדט של כל שר יקבע על ידי הנשיא, בהתאם לשיקוליו.

הרשות השופטת

36. השופטים של בתי המשפט השונים ברפובליקת ישראל היהודית יבחרו ללא-השפעה של גורמים כלשהם של הרשויות האחרות, אלא על ידי המועצה השופטת העליונה, המורכבת על ידי שופטים בחירים, נציגים של בתי המשפט השלום, המחוזי והעליון.

מדיניות חינוכית

37. רפובליקת ישראל היהודית תפעול להתפתחותה של התרבות הלאומית העברית, לקידום החינוך הלאומי היהודי בכל בתי הספר הממלכתיים של המדינה ובבתי תרבות יהודיים בגולה הממומנים באופן משותף על ידי משרד החינוך והתרבות, משרד החוץ ומשרד הקליטה.

38. רפובליקת ישראל היהודית תקדם את תדמיתה בחו"ל, תוך כדי שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך יהודיים, ויהיו פתוחים לכל מי שמבקש ללמוד את השפה העברית, את תולדות הלאום העברי ואת המסורת היהודית.

מדיניות תרבותית

39. רפובליקת ישראל היהודית תשמור על כל האתרים המהווים נחלה היסטורית של האומה העברית.

40. רפובליקת ישראל היהודית תעודד את היצירות האמנותיות לתיאור ההיסטוריה הלאומית של העם העברי בעבר נהרה מהעת העתיקה.

מדיניות כלכלית

41. רפובליקת ישראל היהודית תקדם כלכלה שיתופית ציבורית-ממלכתית, אשר תהיה ליעודה הפיתוח של פרוייקטים תעסייתיים להם רשאי כל אזרח להציע מועמדות להשתתפות בתור משקיע-פועל, באמצעות משרד המסחר והתעשיה, כאשר למדינה תהיה בעלות של 51% מהמניות של כל חברה עסקית שתוקם על בסיס של כלכלה שיתופית ציבורית-ממלכתית.

מדיניות לשלום

42. רפובליקת ישראל היהודית תפעל לקיודם הצדק החברתי והשלום העולמי.